הבלוג עבר לכתובת חדשה: איגוד האינטרנט הישראלי
בחודש האחרון אנו עדים לדיונים בכל רחבי האינטרנט של מי שהייתי קורא להם העתונאים הצעירים של ימינו אלו שנולדו לתוך המדיה החדשה - האינטרנט. עתונאים שבלוגים, פייסבוק וטוויטר הם אמצעי התקשורת המקובלים עליהם. רבות נכתב על איגוד האינטרנט מכל זוית אפשרית. מה שאני רוצה להוסיף לדיונים זה פן אחר, מידע שאולי לא ידוע או לא כל כך מובן מאליו.
טרם פרוץ המשבר הכלכלי האחרון, כל העיניים היו נשואות לארה"ב, לפחות בכל מה שקשור לכלכלה חופשית ומתקדמת. אף אחד לא היה מעוניין לשמוע שגם לשיטה האמריקאית יש חולשות. והנה הגיע המשבר הכלכלי ועימו נחשפו החולשות של השיטה "האבסולוטית". יכול להיות שקצת פחות חופש וקצת יותר רגולציה היו מונעים את המשבר שפגע קשה בהרבה אנשים ואירגונים.
אחת מהסיבות העיקריות לדיונים בנושא איגוד האינטרנט היתה מחיר הדומיינים הישראלים - .il ובעיקר לטענה שהם יותר יקרים מרישום דומיין בינלאומי בגודדי או ברשמי דומיינים אחרים.
איני רוצה לדון בנושא, הרבה כבר נאמר ונכתב, אך ברצוני להביא אינפורמציה שלא נשמעה בדיונים ויכולה לתת זוית נוספת לדיון וזאת קצת באנלוגיה למשבר הכלכלי - לא הכל ורוד אצל הדוד סם.
אחת הסיבות למחירים הנמוכים של דומיינים בינלאומיים מעבר לכמות הגדולה של רישומים (מאות מיליונים לעומת מאות אלפים) היא שרשמי דומיינים בינלאומיים יצרו מרכזי רווח אלטרנטיבים זאת מכיוון שעקב התחרות הרבה הם לא תמיד מרויחים מרישום הדומיין עצמו. מרכזי רווח אילו יכולים להיות מוצרים ושירותים נוספים, אך יש גם כאלו שהם מעט סמויים, ולטעמי פוגעים בציבור, וכדאי למנוע אותם עם קצת יותר רגולציה, ועליהם ארחיב להלן:
דומיין פג תוקף - במקרה ובעל דומיין בינלאומי שכח לחדש את הדומיין (וזה קורה הרבה), בנקודת זמן זאת משנה רשם הדומיינים את ניתוב התנועה של הדומיין לתכנים משלו ומייצר רווח ממכירת התנועה של הגולשים המנותבים - במקום אל האתר של בעל הדומיין - אל אתרי פירסום. איגוד האינטרנט אוסר על פעולה זאת ומפיל את האתר רק אחרי כחודשיים ימים וגם במקרה זה אין שינוי בניתוב.
דומיין פג אחרי 30 יום - דומיין בינלאומי נכנס ל 45 יום לסטטוס שנקרא Redumption Period כאשר בתקופה זאת ממשיך רשם הדומיינים להרויח על גב בעל הדומיין על ידי שינוי הניתוב. בתקופה זאת אם בעל הדומיין רוצה לחדש את הדומיין הוא ישלם בממוצע $120 לשנת חידוש. במקרה של דומיין ישראלי התשלום יהיה מחיר חידוש דומיין סטנדרטי.
דומיין נמחק - במשך 75 הימים הקודמים היתה לרשם הדומיינים את כל האינפורמציה על פופולריות הדומיין ובמידה והדומיין מביא תנועת גולשים גבוהה או ששם הדומיין הוא בעל ערך יקנה רשם הדומיינים את הדומיין לעצמו, ימשיך להרויח מניתוב התנועה, ותוך כדי כך ינסה למכור את הדומיין באלפי דולרים בממוצע אם זה לבעל הדומיין שגילה שהדומיין "נחטף" ממנו ומנסה להשיב לעצמו את הבעלות על הדומיין או למתחרה שלו.
לפי הכללים של איגוד האינטרנט מרכזי רווח אלו הם אסורים ובלתי אפשריים ונותנים לבעל הדומיין מספיק מרווח על מנת שלא יאבד את האחזקה על הדומיין בתום לב או בחוסר תשומת לב זמנית.
בחודש האחרון אנו עדים לדיונים בכל רחבי האינטרנט של מי שהייתי קורא להם העתונאים הצעירים של ימינו אלו שנולדו לתוך המדיה החדשה - האינטרנט. עתונאים שבלוגים, פייסבוק וטוויטר הם אמצעי התקשורת המקובלים עליהם. רבות נכתב על איגוד האינטרנט מכל זוית אפשרית. מה שאני רוצה להוסיף לדיונים זה פן אחר, מידע שאולי לא ידוע או לא כל כך מובן מאליו.
טרם פרוץ המשבר הכלכלי האחרון, כל העיניים היו נשואות לארה"ב, לפחות בכל מה שקשור לכלכלה חופשית ומתקדמת. אף אחד לא היה מעוניין לשמוע שגם לשיטה האמריקאית יש חולשות. והנה הגיע המשבר הכלכלי ועימו נחשפו החולשות של השיטה "האבסולוטית". יכול להיות שקצת פחות חופש וקצת יותר רגולציה היו מונעים את המשבר שפגע קשה בהרבה אנשים ואירגונים.
אחת מהסיבות העיקריות לדיונים בנושא איגוד האינטרנט היתה מחיר הדומיינים הישראלים - .il ובעיקר לטענה שהם יותר יקרים מרישום דומיין בינלאומי בגודדי או ברשמי דומיינים אחרים.
איני רוצה לדון בנושא, הרבה כבר נאמר ונכתב, אך ברצוני להביא אינפורמציה שלא נשמעה בדיונים ויכולה לתת זוית נוספת לדיון וזאת קצת באנלוגיה למשבר הכלכלי - לא הכל ורוד אצל הדוד סם.
אחת הסיבות למחירים הנמוכים של דומיינים בינלאומיים מעבר לכמות הגדולה של רישומים (מאות מיליונים לעומת מאות אלפים) היא שרשמי דומיינים בינלאומיים יצרו מרכזי רווח אלטרנטיבים זאת מכיוון שעקב התחרות הרבה הם לא תמיד מרויחים מרישום הדומיין עצמו. מרכזי רווח אילו יכולים להיות מוצרים ושירותים נוספים, אך יש גם כאלו שהם מעט סמויים, ולטעמי פוגעים בציבור, וכדאי למנוע אותם עם קצת יותר רגולציה, ועליהם ארחיב להלן:
דומיין פג תוקף - במקרה ובעל דומיין בינלאומי שכח לחדש את הדומיין (וזה קורה הרבה), בנקודת זמן זאת משנה רשם הדומיינים את ניתוב התנועה של הדומיין לתכנים משלו ומייצר רווח ממכירת התנועה של הגולשים המנותבים - במקום אל האתר של בעל הדומיין - אל אתרי פירסום. איגוד האינטרנט אוסר על פעולה זאת ומפיל את האתר רק אחרי כחודשיים ימים וגם במקרה זה אין שינוי בניתוב.
דומיין פג אחרי 30 יום - דומיין בינלאומי נכנס ל 45 יום לסטטוס שנקרא Redumption Period כאשר בתקופה זאת ממשיך רשם הדומיינים להרויח על גב בעל הדומיין על ידי שינוי הניתוב. בתקופה זאת אם בעל הדומיין רוצה לחדש את הדומיין הוא ישלם בממוצע $120 לשנת חידוש. במקרה של דומיין ישראלי התשלום יהיה מחיר חידוש דומיין סטנדרטי.
דומיין נמחק - במשך 75 הימים הקודמים היתה לרשם הדומיינים את כל האינפורמציה על פופולריות הדומיין ובמידה והדומיין מביא תנועת גולשים גבוהה או ששם הדומיין הוא בעל ערך יקנה רשם הדומיינים את הדומיין לעצמו, ימשיך להרויח מניתוב התנועה, ותוך כדי כך ינסה למכור את הדומיין באלפי דולרים בממוצע אם זה לבעל הדומיין שגילה שהדומיין "נחטף" ממנו ומנסה להשיב לעצמו את הבעלות על הדומיין או למתחרה שלו.
לפי הכללים של איגוד האינטרנט מרכזי רווח אלו הם אסורים ובלתי אפשריים ונותנים לבעל הדומיין מספיק מרווח על מנת שלא יאבד את האחזקה על הדומיין בתום לב או בחוסר תשומת לב זמנית.
